הביטוי איחוד משפחות מכוון להגירת בני משפחה החיים במדינות שונות למדינה אחת, ובמקרה שלנו איחודה של משפחתו של אזרח או תושב ישראלי במדינת ישראל. כאשר מדובר בבני משפחה יהודים, הם זכאים לעלות ארצה מכוח שבות והדבר כרוך בפרוצדורה יחסית פשוטה והגבלות מועטות.
עבור בני משפחה זרים של אזרח ישראלי, שאינם יהודים, איחוד המשפחות נעשה בהליך בירוקרטי והוא כפוף לתנאים ולנהלים קשיחים של משרד הפנים.
פעמים רבות מכוון הביטוי 'איחוד משפחות' לבקשה של אזרחי ישראל הערבים לאיחוד עם בני משפחתם המתגוררים בשטחי הרשות הפלסטינאית או במדינות האיזור (רצועת עזה, איראן, לבנון, סוריה ועיראק). אולם חלק מלשכות משרד הפנים קוראות בשם הכולל 'איחוד משפחות' לכלל הבקשות המוגשות עליהם בעניינם של בני זוג זרים והקטינים הנלווים.
איחוד משפחות – בני זוג
לאיחוד משפחות של בני זוג זרים הנשואים או הידועים בציבור של אזרח ישראלי, ואינם תושבי מדינת אויב או האזור, הליך ייעודי הנקרא ההליך המדורג. במסגרת ההליך בן הזוג הישראלי מזמין את בן זוגו הזר לישראל ואלו עוברים ביחד הליך של 4 שנים לבני זוג נשואים או 7 שנים לבני זוג ידועים בציבור עד למעמד קבע או אזרחות בישראל. ההליך המדורג כולל בדיקה מורכבת טרם הכניסה להליך, וכן בדיקה שנתית הבוחנת האם בני הזוג עודם מתגוררים בישראל וכן עדיין מקיימים מערכת יחסים זוגית.
ההליך המדורג נקרא לעתים גם הליך אחמ"ש – איחוד משפחות, והוא נפתח בהגשת בקשה מקוונת וכולל מספר פגישות במשרד הפנים ובינהן ראיון לבחינת כנות הקשר (לקריאה נוספת על ההליך המדורג לחצו כאן).
איחוד משפחות – קטינים נלווים
כאשר מתקיים הליך מדורג לבני זוג, מתירים נהלי משרד הפנים לכלול בתוכו אף את ילדיו הקטינים של האזרח הזר.
כך למשל אם שני בני זוג נישאים, ולאשה הזרה ילדים קטינים מקשר הנישואין הקודם, היא רשאית להביאם לארץ ולהסדיר מעמדם לצד הסדרת מעמדה שלה.
ואולם הליך זה, המאפשר את איחוד המשפחה כאן בישראל, הוא מורכב ומצריך הגשת מסמכים רבים וכן קבלת הסכמתו של ההורה הנוסף של הילדים המאשר להם מעבר למדינה אחרת. ההליך כולל עמידה במספר תנאים ובוחן הן את גילו של הקטין ואת שהותו לצד ההורה המבקש להסדיר מעמדו בשנתיים שלפני הגשת הבקשה.
איחוד משפחות – הורה קשיש או הורה לחייל צה"ל
משרד הפנים מכיר בקשר בין הורה לילדו וכן מכיר בכך שבמקרים מסויימים לא יוכל האזרח הישראלי לקיים חיים תקינים בארץ כאשר הוריהו מצוי בחו"ל. כך לדוגמא במצב בו לאזרח הישראלי הורה קשיש ובודד במדינה אחרת, או במקרה בו האזרח הישראלי משרת בצבא ומטבע הדברים זקוק להוריו בישראל.
במצבים אלה ובתנאים הנוקשים הקבועים בנהלים, יוכל האזרח הישראלי לאחד את משפחתו בארץ ולהסדיר מעמדם כדין.
איחוד משפחות – נוהל סל
מקרים אחרים של בקשה לאיחוד משפחות אשר אינם עונים על אף אחד מהנהלים, כגון במצב של אפוטרופסות על קטינים או מחלת הורה אשר אינו עונה על תנאי נוהל הורה קשיש, יטופלו באמצעות נוהל סל להגשת בקשה לאשרת שהיה מטעמים הומניטריים, וייבחנו על ידי הוועדה הבין משרדית ברשות האוכלוסין וההגירה.
איחוד משפחות של פלסטינים- חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
הוראת השעה לחוק האזרחות משנת 2022, אוסרות על שר הפנים להעניק אשרת שהייה בישראל לתושבי האזור ומדינות עוינות. משמעות הדבר שאזרחים אלו לא יכולים לבקש לשהות בישראל משום טעם, ובפרט לא מטעם של איחוד משפחות. כנגד הוראת שעה זו הוגשו עתירות, אך זו נותרה על כנה.
עם זאת, להגבלה זו ישנם מספר חריגים. שר הפנים רשאי לפי שיקול דעתו לאשר בקשה למתן היתר לפלסטיני שחי באזור ועונה לאחד מהתנאים הבאים:
- בן זוג של ישראלית שגילו מעל 35
- בת זוג של ישראלי שגילה מעל 25
- ילד עד גיל 14 שהורו שוהה כדין בישראל
- מקרים הומניטריים מיוחדים אחרים: ונדגיש, טעם של איחוד משפחות בלבד אינו מספק, נדרש טעם הומניטרי נוסף מובהק וכבד משקל .
אדם לו היתר צבאי מעל 10 שנים וגילו מעל 50 יוכל אף לקבל תושבות זמנית. חריגים אלה מופעלים בצמצום וזאת מחשש ביטחוני וביתר שאת בתקופת מתיחות או מלחמה.
איחוד משפחות משרד הפנים
משרד הפנים האמון על בחינת בקשות לאיחוד משפחות המוגשות אליו מערים לא פעם קשיים ומכשולים בפני המבקשים להתאחד עם משפחותיהם. מניעת איחוד משפחות פוגעת בזכות היסוד לחיי משפחה, ומשכך אין להקל ראש בבקשות המוגשות בעניין זה, באיסוף והצגת המסמכים ובהתנהלות מול משרד הפנים. אנו נמליץ להיעזר בעורך דין הבקיא בנהלי הרשות, בפסיקה ובחקיקה המשתנה לעתים תכופות, כדי להתמודד עם ההליך במהירות, יעילות ובהצלחה.
אני מזמינה אתכם להשאיר פרטים ולקבל ייעוץ ללא התחייבות.