בית הדין לעררים הוא בית דין מומחה בתחומו המפקח על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה בענייני הכניסה לישראל, השהייה בה וקביעת המעמד בארץ.
בתי דין אלו חדשים יחסית והוקמו לאור מספרם ההולך גדל של זרים הנכנסים לישראל והצורך במתן פתרונות לסוגי המשפחות השונות ולסוגי העסקה שונים. כיום קיימים בישראל ארבעה בתי דין לעררים במחוזות ירושלים, תל אביב והמרכז, באר שבע והדרום וחיפה והצפון.
סמכויות בית הדין לעררים
חוק הכניסה לישראל מסמיך את בית הדין לעררים לדון בכל אותן החלטות שניתנו על ידי משרד הפנים מכוח חוק הכניסה לישראל. משמעות הדבר שבית הדין לעררים דן למעשה במרבית ענייני הכניסה והשהייה בישראל, אך לא בהחלטות הניתנות מכוח חוק עובדים זרים למשל בעניין היתרי העסקה או חוק השבות.
בין סמכויותיו השונות, דן בית הדין לעררים בהחלטות רשות האוכלוסין וההגירה בתחומי אשרות עבודה, אשרות תייר, הסדרת מעמד לבני זוג זרים וקטינים הנלווים להם, בקשות מקלט ואיחוד משפחות.
איך מגישים ערר?
ערר לבית הדין לעררים מוגש לאחר קבלת סירוב לבקשה מרשות האוכלוסין וההגירה. בניגוד לערר פנימי, הגשת ערר לבית הדין לעררים הוא הליך משפטי המתבצע מחוץ לגדרי הרשות, והגשתו כרוכה באגרה בסך 703 שקלים.
את הערר יש להגיש באופן מקוון לבית הדין לעררים באזור השיפוט שבו ניתנה החלטת רשות האוכלוסין וההגירה תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.
מכיוון שמדובר בהליך משפטי, הוא מתנהל בהתאם להוראות סדרי הדין הקבועות בתקנות. תקנות אלה מפרטות הן את המסמכים שיש לצרף לכל ערר והן את סדר התנהלות התיק לאחר פתיחתו ומכאן גם הצורך בהגעה לבית הדין בליווי וייצוג של עורך דין המתמצא בתחום ובסדרי הדין בבית הדין לעררים.
כיצד פוסק בית הדין לעררים?
בית הדין לעררים לא נכנס בנעליה של רשות האוכלוסין וההגירה ולרוב לא יקבל החלטות במקומה. תפקידו מתמקד בבדיקה וביקורת על ההליך שנעשה ברשות ועל אופן קבלת ההחלטה על ידה. בכך מוודא בית הדין שההחלטה שהתקבלה תקינה מבחינת ההליך שנעשה, מבחינת אופן איסוף הראיות, מבחינת אופן קבלת ההחלטה על ידי הרשות וכן מבחינת התאמתם של כל אלה לדרישות החוק והפסיקה. תפקידו של בית הדין הוא לוודא בין היתר שנלקחו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים שהוצגו בפני הרשות בהחלטתה ושהתקבלה החלטה סבירה.
לאור כך כאשר אתם בוחרים עורך דין לבית הדין לעררים הקפידו לבחור עורך דין הבקיא בתחום המשפט המנהלי, ואשר מכיר את פסיקותיו שלך בית הדין והערכאות שמעליו, שמבין על בוריו את תחום ההגירה ואשר מכיר את נהלי משרד הפנים השונים.
מה ניתן לעשות אם בית הדין דחה את הערר שלי?
מעל בית הדין לעררים ישנו בית המשפט לעניינים מנהליים. למעשה מדובר בבתי המשפט המחוזיים, בהם ישנם שופטים המתמחים בתחום המשפט המנהלי. על פסק דינו של בית הדין ניתן לערער בתוך 45 ימים.
ייצוג משפטי בהגשת הערר לבית הדין לעררים
על אף שניתן לגשת לבית הדין לעררים אף ללא ייצוג משפטי, הדבר איננו מומלץ. בית הדין לעררים דן בדיני נפשות של ממש ולהחלטותיו השלכות מרחיקות לכת על חייהם של הבאים בשעריו, כך לדוגמא בהחלטות האם יוכל ישראלי לחיות עם בן זוגו בארץ, האם תוכל אם הנשואה לישראלי להביא עמה את ילדיה או האם יוכל מטופל סיעודי להמשיך ולקבל טיפול מידיו של המטפל הסיעודי אליו הוא קשור ועליו הוא סומך.
לכן ייצוג משפטי מקצועי הוא חשוב ביותר כאשר ניגשים לבית דין לעררים.
כזכור בית הדין לעררים פועל לפי סדרי דין הייחודיים לו, עורך דין המתמחה בתחומי כניסה לישראל, שהייה ואזרחות, שמכיר את סדרי הדין המיוחדים ופועל לפיהם, יוכל להגיש ערר בצורה מלאה ומסודרת, לצרף אליו את כלל התצהירים והראיות הנדרשים על מנת שלא ימחק ולאפשר ללקוחותיו אף פתרונות ביניים.
כזכור בית הדין לעררים פוסק לפי המשפט המנהלי, ובוחן את תקינות ההליך המנהלי של החלטת הרשות, הוא איננו פועל לפי צו המצפון, הצדק והרגש, לכן ייצוג עצמאי אינו מספיק כדי לשכנעו לשנות את החלטת הרשות. נדרש לתקוף את הליך קבלת החלטת הרשות לפי החוק והפסיקה, לדרוש מסמכים שונים מהרשות אשר יעידו כיצד ועל ידי מי התקבלה ההחלטה ולוודא שמלוא המסמכים החשובים עמדו בפני מקבל ההחלטה וקיבלו משקל במסגרת החלטתו.
ייצוג משפטי מקצועי ומקיף יגדיל את סיכוי הצלחת הבקשה בכל אחד מהשלבים, ממועד הגשת הבקשה, לערר הפנימי, לערר בפני בית הדין לעררים ואף בערעור לבית הדין המנהלי במקרה הצורך.