הסדרת מעמד של בני זוג ידועים בציבור

מדינת ישראל מחויבת לאפשר לאזרחיה לנהל חיי משפחה, ולאלה הרוצים זאת, היא מאפשרת ככלל אף לקיימם במדינת ישראל. אולם מתן הזכות לחיי משפחה אינו אוטומטי וכרוך בהליך ארוך ומסובך הכולל מספר שלבים ונקרא בשם 'הליך מדורג'.

ההליך נפתח בהגשת מסמכים מלאים התומכים בבקשת בני הזוג ואשר כוללים מסמכי מקור ממדינת המוצא, מסמכים המעידים על מרכז חייהם של בני הזוג בישראל ומסמכים שמעידים על כנות הקשר בין בני הזוג.

לאחר הגשת המסמכים מתקיים ראיון לבחינת כנות הקשר. ולאחר שלב הראיון מתקבלת החלטה ובמסגרתה מחליט משרד הפנים האם הוא מאפשר לבני הזוג לחיות בישראל או לא.

לקריאה על ההליך המלא ניתן להיכנס לקישור הבא.

במסגרת מאמר זה נבקש לענות על שאלות נפוצות בעניין הסדרת מעמדם של בני זוג ידועים בציבור ובאשר להליך המתנהל בעניינם:

מי נחשב ידוע בציבור?

לשאלה זאת אין תשובה אחת והיא משתנה בהתאם להקשר הדברים. אך ניתן לומר לצורך הגשת הבקשה למשרד הפנים כי מדובר בבני זוג המתגוררים יחד, או אשר מתכוונים להתגורר יחד לאחר מתן אישור לאזרח הזר להכנס לישראל, אשר יש בינהם קשר זוגי רומנטי ואשר ידועים בקרב משפחתם ומכריהם כבני זוג.

מה ההבדל בין הליך הסדרת מעמד של בני זוג ידועים בציבור להליך של נשואים?

בעבר היו הבדלים משמעותיים יותר בין ההליכים. היום ההבדל העיקרי נעוץ באורך ההליך ובמסמכים שנדרש לצרף לו. כך, הליך של בני זוג נשואים אורך ארבע שנים ואילו הסדרת מעמד של בני זוג ידועים בציבור אורך שבע שנים. הבדל נוסף הוא במעמד אשר ניתן לבקש בסיומו של ההליך. בעוד שבן זוג הנשוי לאזרח ישראלי יוכל לקבל אזרחות בסיום ההליך, בני זוג ידועים בציבור יוכלו לקבל תושבות קבע ורק לאחר מכן לבקש אזרחות.

מה סוג האשרה שיקבל בן הזוג הזר אם ההליך יצליח?

בן הזוג יקבל לאחר כל הבדיקות וככל שבקשתו תאושר אשרה מסוג ב/1 – זוהי אשרת תייר בעל רשיון עבודה. את האשרה הזו הוא יאריך משך שלוש שנים ולאחריה יוכל לקבל תושבות ארעית א/5.

האם ניתן להסדיר במסגרת הליך של בני זוג ידועים בציבור גם זוגות חד מיניים?

כן. ולמעשה אף זוגות חד מיניים נשואים יוסדרו במסגרת הנוהל הזה, כאשר ההליך בעניינם יקוצר לארבע שנים.

האם ניתן להסדיר במסגרת ההליך גם את ילדיו של בן הזוג הזר מקשר זוגי קודם?

כן. בפסיקת בית המשפט הוחלט להשוות את זכויותיהם של הידועים בציבור לאלה של בני הזוג הנשואים ולאפשר הסדרת מעמדם של קטינים נלווים מקשר זוגי קודם. אולם יש לשים לב כי ישנם תנאים לאישור בקשה כזאת הקשורים הן להסכמת הוריהו הנוסף של הקטין, הן לגילו והן לשאלת הימצאותו של הקטין עם ההורה המבקש בשנים שלפני הגשת הבקשה בעניינו.

מה בודקים במסגרת הליך הבדיקה והראיון?

משרד הפנים יבקש לבחון את היכרות בני הזוג ולוודא כי הוא נותן את המעמד לזוג המקיים קשר זוגי אמיתי וכן. כמו כן במסגרת בדיקת המסמכים והראיונות יבחן האם בני הזוג מתכוונים לקיים את חייהם בישראל, האם יש מניעה בטחונית או פלילית, מה מצבם האישי של בני הזוג, וכן האם הקשר בינהם אמיתי או נועד לצורך הוצאת אשרה.

משרד הפנים מבקש להגיש אישור ניהול חשבון. האם חייבים לנהל חשבון בנק משותף?

לא. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי אין כל צורך בשיתוף רכושי בין בני הזוג כדי לאפשר להם אשרה לחיים משותפים. למעשה חייבו בתי המשפט את משרד הפנים להכיר בסוגים שונים של קשרים זוגיים בעלי מאפיינים שונים, כאשר אין בשוני כדי להעיד על היעדר קשר רומנטי, אלא על עיצוב חייהם הזוגיים של בני הזוג כראות עינייהם ובהתאם לרצונם וערכיהם.

יש בינינו פער גילאי גדול, האם זה יכול להוות מכשול?

גם בעניין זה נדרש משרד הפנים על ידי בתי המשפט להפגין ליברליות רבה ולקבל את סוגי הקשרים השונים בפתיחות מירבית. יחד עם זאת הערמת קשיים על בסיס זה כמו גם על בסיס כל שוני או חריגות אחרת עדיין קורית בהחלטות הרשות.

אילו מסמכים נדרש להציג וכיצד יש לאמת אותם?

כאמור נדרשים בני הזוג להציג מסמכי מקור ממדינת המוצא, מסמכים המעידים על כנות קשר ובינהם תמונות, תכתובות, טלפונים וכו', ומסמכים המעידים על מרכז חיים בישראל כגון חוזה שכירות, חשבונות, תלושי שכר ועוד.

מסמכי המקור משתנים בין זוג לזוג, כאשר המסמכים הבסיסיים כוללים תעודת לידה, תעודת מצב אישי נוכחי ותעודת היעדר רישום פלילי. ואולם בני זוג גרושים ידרשו להגיש תעודות המעידות על גירושיהם והמצב האישי הקודם ובני זוג אשר שינו את שמם ידרשו להציג תעודה על כך וכן היעדר רישום פלילי על כל שמותיהם.

את המסמכים ניתן לאמת באפוסטיל במדינות החתומות על אמנת האפוסטיל. במדינות שאינן צד לאמנה, ידרש בן הזוג הזר לעבור שרשרת חתימות שבסופו יחתם המסמך על ידי שגרירות ישראל במדינה. במדינות אשר אין לישראל יחסים דיפלומטיים איתן, יהיה ההליך ארוך עוד יותר ותדרש מעורבות מדינה שלישית המקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

ענינו תשובות לא תואמות בראיון. האם ידחו לנו את הבקשה?

לא בהכרח. זה תלוי במהות הסתירה, בתשובות האחרות שניתנו ובכלל הראיות שהוגשו על ידכם לבדיקת כנות הקשר.

לצד זאת, ואף אם עולה חשש ממשי רשות האוכלוסין וההגירה יכולה לאשר את הבקשה תוך דרישה להפקדת ערבות, או להאריך את שלבי ההליך ולבחון אותו לאורך יותר שנים.

דחו לי את הבקשה, מה עושים?

ככל שנדחתה הבקשה ניתן להגיש ערר פנימי ואליו לצרף ראיות נוספות, הסברים ופסיקה רלוונטית. את הערר יש להגיש בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה.

אם נדחה גם הערר הפנימי ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים וזאת בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה בערר הפנימי.

יש לכם שאלה נוספת שלא ענינו עליה? אתם מוזמנים להשאיר הודעה באתר ונשמח לענות על השאלה ללא כל התחייבות.