בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית ייעודית שעוסקת בענייני הגירה וכניסה לישראל בלבד. לבית הדין מוגשים עררים על החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה בתחומי הגירה מגוונים כגון בקשות הומניטריות, מסורבי כניסה לישראל, הסדרת מעמד לבני זוג זרים, איחוד משפחות, עובדים זרים, ובקשות נוספות שהוגשו למשרד הפנים ונדחו ואשר עניינם באזרחים זרים המבקשים להכנס, לשבת או לעבוד בישראל.
כיצד הוקם בית הדין לעררים
בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית חדשה יחסית, והחל לפעול רק בשנת 2014. עד אותה עת ענייני הכניסה לישראל נדונו במערכת בתי המשפט הרגילה, אך בהשראת הנעשה במדינות רבות בעולם ונוכח המורכבות בדיני ההגירה בישראל, הוחלט להקים בית דין ייחודי לתחום זה, אשר יישבו בו דיינים הבקיאים במיוחד בתחום.
בשנת 2008 החל לפעול פיילוט בשם "ועדת ההשגה לזרים", וועדה לערעורים בתוך כתלי משרד הפנים, אולם בגלל שהייתה ופעלה מתוך משרד הפנים היא התקשתה לבקר את החלטותיו ואופן פעילותו. לפיכך נוצרה ההבנה שעל הביקורת השיפוטית להיות חיצונית למשרד הפנים.
בשנת 2011 תוקן חוק הכניסה לישראל והורה לראשונה על הקמת בית הדין לעררים, כחלופה לוועדת ההשגה לזרים. בשנת 2014, בהחלטת ממשלה, הורחבו הסמכויות המיועדות לבית הדין לעררים והוא נקבע כבית דין מנהלי תחת משרד המשפטים.
הוקמו ארבעה בתי דין: בחיפה, בבאר שבע, בירושלים ובתל אביב, והם מטפלים כמעט בכל ענייני הכניסה לישראל.
הדיינים בבית הדין לעררים
המוטב בדיונים המתקיימים בבית הדין לעררים הוא דיין אחד לכל תיק ולא שופט. הדיינים בבית הדין מתמנים על ידי שר המשפטים לאחר שנבחרו על ידי ועדת האיתור.
הסיבה לכך שבבית הדין יושבים דיינים ולא שופטים היא שבית הדין לעררים לא מהווה חלק מהרשות השופטת, אלא בית דין תחת משרד המשפטים. הם לא זוכים לקביעות לה זוכים שופטים וכן לא כפופים לכללי האתיקה של השופטים.
הגשת ערר לבית הדין לעררים
את הערר יש להגיש תוך 30 ימים מיום קבלת החלטת רשות האוכלוסין וההגירה. חשוב לשים לב שברוב המקרים פנייה לבית הדין לעררים תתאפשר רק לאחר הגשת ערר פנימי בתוך רשות האוכלוסין וההגירה ודחייתו. הדרך הנוחה ביותר לוודא כיצד יש לערור על ההחלטה היא בהצצה לתחתית ההחלטה שניתנה, שם לרוב יפורט האופן הנכון להשגה על ההחלטה.
בערר יש לפרט את רקע האירועים, את ההחלטה שנתקבלה וכן לטעון טענות מנהליות ועובדתיות התומכות בערר ובהפיכת ההחלטה שנתקבלה. חשוב לציין שבית הדין לעררים הוא בית דין מנהלי, ולכן את טענות הערר יש לנסח באופן משפטי המגובה בחוק, בנהלי משרד הפנים ובפסיקה. משמדובר בעניינים מהותיים וחשובים אשר נוגעים לעתים לזכויות הבסיסיות ביותר של המתדיינים בבית הדין לעררים, נמליץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום המנהלי, ובדיני הגירה בפרט, לצורך הגשת הערר.
את הערר יש להגיש באופן מקוון ולצרף תצהיר מאומת על ידי עורך דין המאמת את העובדות שהובאו במסגרתו, בנוסף יש לצרף גם את כלל המסמכים והראיות התומכות בטענות ואשר עליהם נרצה להסתמך.
ניתן אף להגיש לצד הערר בקשה למתן צו ביניים בו מתבקש בית הדין לתת צו המגן על האזרח או העובד הזר מפני הליכי אכיפה וזאת עד לקבלת פסק דין סופי.
בית הדין לעררים בוחן את טענות הערר, ואז מקבל החלטה האם להכריע על בסיסן בלבד או לקיים דיון בעניין. במהלך ההליך יבחן בית הדין את התנהלות הרשות לאורך ההליך, יבדוק האם אספה הרשות את מלוא העובדות הרלוונטיות לעניין וכן שקלה את מלוא השיקולים הנדרשים. עוד יבדוק בית הדין לעררים את סבירות ההחלטה שהתקבלה, את סמכות הקורם שקיבל אותו ואת פירוט הנמקתו. בסיום ההליך יתן בית הדין לעררים את פסק דינו.
דחיית הערר בבית הדין לעררים
אם נדחה הערר בבית הדין לעררים, זה אינו סוף פסוק. ישנה אפשרות לערער על פסק הדין לבית המשפט לעניינים מנהליים בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.
סיכום
בבית הדין לעררים דנים בסוגיות להן השלכות מרחיקות לכת על חיי העוררים הבאים בשעריו, כך לדוגמא הוא יכול להחליט בעניין גירוש בן זוג זר של אזרח ישראלי, או להפוך החלטה לגירוש עובד זר שסועד מטופל קשיש התלוי בו לביצוע פעולות בסיסיות וחיוניות, להחליט בענייני הורים זרים לאזרחים ישראלים וכן בבקשות של פליטים שלא להשלח חזרה למדינת מוצאם ממנה ברחו.
מדובר בדיני נפשות ממש. לפיכך אין להקל ראש בבואכם להגיש ערר לבית הדין לעררים, ויש חשיבות יתרה בליווי משפטי על ידי עורך דין המתמחה בתחום, שמכיר את בית הדין והפסיקות המנחות אותו וכן ידע אילו ראיות נדרשות וכיצד לאתר פגמים מנהליים בהליך ולהביאם באופן ראוי בפני בית הדין.
להתייעצות ללא התחייבות ניתן להשאיר את פרטי ההתקשרות בתחתית העמוד.