בית הדין לעררים

הגשת ערר

את הערר יש להגיש בתוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה.

איחור, אף אם הוא של יום אחד, עלול לגרור מחיקה של הערר והיעדר יכולת לעמוד בפני בית הדין.

אך חשוב לדעת, על מרבית ההחלטות של רשות האוכלוסין וההגירה ישנה זכות להגיש ערר פנימי לבעל סמכות גבוהה יותר ברשות עצמה. הגשת ערר 'מוקדם' טרם שהתקבלה החלטה בערר פנימי, עלולה לגרור אף היא את מחיקת הערר.

את הערר ניתן להגיש בהגשה מקוונת, וחובה לתמוך אותו בתצהיר מאומת על ידי עורך דין. 

לערר יש לצרף את כלל המסמכים התומכים בעובדות האמורות לו. שלב איסוף המסמכים הוא קריטי ביותר ולכן, למרות שיש 30 ימים לצורך הגשת הערר נמליץ שלא להמתין לרגע האחרון עם הטיפול בו. לערר יש לצרף את ההחלטה עליה עוררים וכן ניתן לצרף מסמכים מרשות האוכלוסין וההגירה, למשל פרוטוקולי ראיונות שניתן לדרוש מהרשות טרם ההגשה. כמו כן יש לצרף מסמכים שהוגשו לרשות האוכלוסין ומסמכים נוספים המוכיחים את האמור בערר. 

לאיזה בית דין יש להגיש את הערר? 

הדיון בערר

בניגוד לתיקים כספיים או המתנהלים בבתי המשפט או הדין השונים, בית הדין לעררים דן בדיני נפשות של ממש. כך למשל הוא יכול להכריע האם יהיה רשאי אזרח ישראלי לחיות בארץ עם אשתו; האם ישלח מבקש מקלט חזרה למדינה ממנה ברח; והאם תוכל קשישה סיעודית להמשיך לקבל טיפול מידיה האוהבות של המטפלת אליה היא רגילה ואשר אותה היא אוהבת.

עובדה זאת בצירוף לצורך בהיכרות מעמיקה עם המשפט המנהלי, מצריכים מומחיות מיוחדת והכירות טובה הן עם עילות ההתערבות הנתונות בידי בית הדין לעררים, הן עם פסיקות קודמות שלו, הן עם נהלי רשות האוכלוסין וההגירה ועם חוק הכניסה לישראל והן עם פסיקותיהם המחייבות של בית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון.

כאמור, הדיון בערר מתקיים בפני דיין אחד אשר לאחר הגשת הערר מורה כיצד ברצונו לנהל את התיק. 

והגשת כתב תשובה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה מחליט כיצד להמשיך את הדיון בתיק. בית הדין רשאי לאחר עיון בערר למחוק אותו, להורות על הגשת תצהיר משלים או מתוקן, או להורות למשיב, משרד הפנים, להגיש כתב תשובה.

עם קבלת כתב הערר וכתב התשובה רשאי הדיין לתת החלטתו: לקבוע דיון, להורות על הגשת תגובה לתשובה, או לקבל פסק דין על בסיס המסמכים המצויים בפניו בלבד וללא דיון.

בדיון ניתן לעוררים להשמיע טענותיהם ולאחר מכן רשות האוכלוסין מגיבה לטענות. על פי רוב יחווה הדיין דעתו כבר בסוף הדיון ויציע אפשרויות לסיים את התיק לפני מתן פסק דין. 

בקשה למתן צו ביניים בבית הדין לעררים

את הערר מגישים כאמור בצירוף תצהירים לבית הדין. באותו מעמד ניתן להגיש גם בקשה למתן צו ביניים. גם בקשה זאת יש לתמוך בתצהיר מאומת על ידי עורך דין. צו ביניים נדרש בכל מקום בו העורר שוהה בישראל שלא כדין ויש צורך לבקש כי לא ינקטו נגדו הליכי אכיפה עד לקבלת פסק דין סופי.
בקשה כזאת אם תתקבל תאפשר לעורר להשאר בישראל עד לקבלת פסד דין בערר שהגיש. 
כך למשל מקום בו ניתנה החלטה לפיה על בת זוג של אזרח ישראלי לצאת מישראל, חובה להגיש גם בקשה למתן צו ביניים, שאחרת תיאלץ בת הזוג לנהל את עררה מחוץ לארץ כאשר בן זוגה בישראל. 

צו הביניים יכול להינתן לתקופה מוגבלת או בתנאי שתופקד ערובה.

עילות ההתערבות של בית הדין לעררים 

זמני פעילות בבית הדין לעררים ודרכי תקשורת

מזכירות בית הדין לעררים מקבלת קהל בימים א'-ה' החל משעה 08:30 ועד 13:30.  בעת פגרת הקיץ משעה 09:00 ועד שעה 12:00. 
לבית הדין מערכת מקוונת באמצעותה מנוהלים התיקים ועורכי הדין יכולים לצפות בהחלטות ובמסמכים וכן להגיש בקשות ותגובות מטעמם. 

פגרות בבית הדין לעררים 

בבית הדין ישנה פגרה כפי שנהוגה בבתי המשפט האחרים. בית הדין יכול לשמוע בתקופת הפגרה דיונים בעניינים דחופים, אך ככלל לא יתקיימו דיונים בתקופה זו. ואולם יש לשים לב שתקופת הפגרה אינה דוחה מועדים הנהוגים בבית הדין, או כאלה עליהם הורה הדיין. כך למשל ערר שמועד הגשתו נופל על תקופת הפגרה, יש להגישו במועד וללא דחייה עד לאחר תום התקופה, כפי שניתן לעשות בבתי המשפט. 

החלטות בית הדין לעררים

ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים

ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים וזאת בתוך 45 ימים מקבלת פסק הדין.

גם על החלטות ביניים של בית הדין ניתן לערער אך לזאת יש לקבל רשות מבית המשפט.
לבית המשפט לעניינים מנהליים לא נוכל להגיש מסמכים חדשים אלא ברשות מיוחדת, ולכן ישנה חשיבות רבה למסמכים שמוגשים עם הערר. 

הגשת ערר של מוחזק במשמורת