הגשת ערר

רשות האוכלוסין וההגירה היא זרוע של משרד הפנים, האחראית על ענייני הכניסה, היציאה והסדרת המעמד בישראל. בין סמכויותיה לדון והחליט באשר למתן אשרות שהיה ועבודה בישראל לעובדים זרים, זרים שבזוגיות עם ישראלים, כניסת תיירים לישראל, איחוד משפחות ועוד. כדי לקדם הליך הסדרת מעמד של זר בישראל, מטעם כזה או אחר, על אזרח ישראלי להגיש בקשה לרשות לפי הנוהל המתאים, בליווי המסמכים המבוקשים, ולנמק בהתאם ואולם פעמים רבות החלטות משרד הפנים אינן מעניקות את המעמד המבוקש וזאת ממגוון סיבות בין אם טכניות ובין אם מהותיות.

החלטות משרד הפנים

כאמור, הליך הסדרת מעמד, או הארכת אשרה של זר בישראל מתחיל בהגשת בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה.

אולם, לא מעט החלטות והליכים מסתיימים בדחיה וזאת בשל מדיניות הגירה נוקשה, וחשש להשתקעות לא חוקית. בשל אותו חשש, משרד הפנים דוחה בקשות לעתים קרובות, ומקבל החלטות הרות גורל ובעלות השפעה רבה על האזרח הישראלי המבקש וכמובן על האזרח הזר. כך תתכן דחיית בקשה לאשרה לבן זוג זר הנשוי לישראלי, לעובד זר סיעודי הסועד מטופל ישראלי שזקוק לו או למשפחה של אזרח ישראלי המצויה מחוץ לישראל. כל אחת מהדחיות הללו היא בעלת השלכות כבדות משקל על האזרח הישראלי.

אולם, החלטת משרד הפנים אינה סוף פסוק, היא ניתנת לתקיפה ולעיון מחדש באמצעות הגשת ערר פנימי ובהמשך אף באמצעות הגשת ערר לבית הדין לעררים.

הערר הפנימי

לרוב, מנגנון התקיפה הראשון שעומד לצד האזרח על החלטת דחייה שניתנה מאת רשות האוכלוסין וההגירה הוא הערר הפנימי. הערר הפנימי יוגש ללשכה אשר נתנה את ההחלטה ויידון שם על ידי בעל תפקיד גבוה יותר מבעל התפקיד שנתן את ההחלטה הראשונה. אם ההחלטה ניתנה על ידי מנהל או מנהלת הלשכה הערר יוגש עדיין באמצעות הלשכה אך יועבר לבחינת ראש הדסק הרלוונטי.

בערר הפנימי על העורר לפרוס את טענותיו ולשכנע את משרד הפנים כי שגה וכי עליו לחזור בו.

את הערר הפנימי יש להגיש תוך 21 ימים יום דחיית הבקשה באופן פרונטלי בלשכה הרלוונטית, או ככל שהיקף הערר הוא עד 10 עמודים, ניתן להגישו גם בפקס ללשכה.

הגשת ערר פנימי בייעוץ עם עורך דין

על אף שניתן להגיש ערר פנימי ללא היוועצות בעורך דין, אין זה מומלץ. לערר הפנימי חשיבות גדולה, זה השלב האחרון שמתנהל מול משרד הפנים וטרם פניה לערכאות משפטיות, וכן זה השלב האחרון בו ניתן לצרף מסמכים וראיות נוספים לבקשה שיש בהם יכולת לסייע בשכנוע משרד הפנים. עורך דין המכיר את נהלי הרשות ואת הפסיקה יכול לסייע באיתור ראיות רלוונטיות, בבקשת פרוטוקולים של פגישות קודמות או ראיונות שנתקיימו בלשכה, יוכל להצביע על הליכים בהם התנהלה הרשות באופן פגום או פסול, והחשוב מכל, עורך דין יוכל להשתמש בידע המשפטי ובניסיון המקצועי שלו כדי לטעון טענות מנהליות ומשפטיות באשר לתקינות ההחלטה והתנהלות הרשות.

על אף שהערר אמור להישקל בלב פתוח ובנפש חפצה, משרד הפנים פעמים רבות יטה שלא להפוך החלטתו. לפיכך השימוש ברגש ובתחושת הצדק בלבד לא יספיק, ונדרש להשתמש בראיות מנהליות, פסיקה, בטיעונים וכלים משפטיים וכן לדעת היטב מהן זכויותיו של מבקש בתוך ההליך. הגשת ערר פנימי באמצעות עורך דין מגדילה את הסיכוי להפיכת ההחלטה, ויכולה לחסוך הליכים משפטיים עתידיים ולא מעט הוצאות נלוות.

נדגיש, כי לא על כל החלטה של רשות האוכלוסין וההגירה ניתן להגיש ערר פנימי. כך למשל ערר על החלטת הוועדה ההומניטארית יוגש ישירות לבית הדין לעררים בלי יכולת לערור בערר פנימי. בסופה של כל החלטה מצויין מהי הדרך להשיג על ההחלטה.

הגשת ערר לבית הדין לעררים

ככל שהערר הפנימי נדחה, או ככל שהדרך לערור על הדחייה הראשונית היא ישירות לבית הדין לעררים, יש להגיש ערר לבית הדין לעררים. להבדיל מהערר הפנימי, מדובר בבית דין חיצוני לרשות העוסק בענייני הגירה וכניסה לישראל באופן ייעודי ובלעדי.

הגשת ערר לבית הדין לעררים תעשה באופן מקוון באזור השיפוט של הלשכה שקיבלה את ההחלטה, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה עליה עוררים. ההגשה כרוכה בתשלום אגרה. עוררים המעוניינים לייצג את עצמם ורוצים להגיש את הערר ללא עורך דין יכולים לעשות זאת בפניה פיזית למזכירות בית הדין לעררים.

להבדיל מערר פנימי בפני רשות האוכלוסין וההגירה, ערר לבית הדין לעררים כפוף לסדרי דין הייחודיים לו. כך למשל צריך עורר לצרף לעררו תצהיר תמיכה חתום ומאומת בידי עורך דין, התומך בכל העובדות הכתובות בו. כמו כן, בית הדין לעררים לא נכנס בנעליה של הרשות בבחינת הערר, ואל מקבל החלטה במקומה, אלא בוחן האם ההחלטה שקיבלה הרשות היא סבירה והאם הליך קבלת ההחלטה היה תקין תוך שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים.

משכך, עורך דין הבקיא במשפט המנהלי, ובפרט בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה ובפסיקה בתחום יגדיל את סיכוי הצלחת הערר, כאשר כפי שאמרנו מדובר בהחלטות בעלות השלכות הרות גורל.

עתירה מנהלית

הדרך לערער על חלק קטן מאד מההחלטות הרשות, תהיה באמצעות עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. העתירה תוגש בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה וכמו הערר גם העתירה תהיה מלווה בתצהיר תמיכה לעובדות האמורות בה.

מה עושים אם נדחה הערר שהוגש לבית הדין לעררים?

במקרה שבית הדין לעררים דחה את הערר, ניתן להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהלים תוך 45 ימים מיום קבלת פסק דינו של בית הדין. בית המשפט לעניינים מנהליים ידון בתיק בדן יחיד, כלומר שופט אחד, אשר יבחן את פסק דינו של בית הדין לעררים ועמידתו בכללי המשפט המנהלי, בהלכות המנחות ובכללים החוקתיים המחייבים אותו. ואולם לעתים הדרך הנכונה לתקיפת פסק דין של בית הדין לעררים הוא באמצעות הגשת עתירה דווקא, זאת במקרים בהם חורג העניין הנתקף מעניינו הפרטני של המבקש, במקרים של מדיניות פסולה ובמקרים בעלי אופי נרחב וציבורי יותר.

סיכום

החלטות משרד הפנים בתחום הסדרת המעמד בישראל טומנות בחובן השלכות מרחיקות לכת ומשנות חיים עבור חלק מהבאים בשעריו. מתוך הכרה בכך, ניתנת היכולת לערור על החלטה הדוחה בקשה בערר פנימי, בערר חיצוני לבית הדין לעררים וכן ניתנת אפשרות הגשת ערר מנהלי.

על אף אמצעי התקיפה הרבים העומדים לרשות האזרח, הפיכת החלטה באמצעות ערר אינה משימה פשוטה כלל וכלל. שימוש בטיעונים משפטיים, בחקיקה, בפסיקה, ובנהלים הוא נדרש ולעתים הכרחי, להבדיל מתחושות צדק ורגש טבעיות. קבלת התמונה המלאה בשלב מוקדם ככל האפשר באשר לסיבות לדחיית הבקשה, וכן הצגת תמונה מלאה ככל הניתן לרשות יכולים לקצר את משך ההליך, להביא להפיכת ההחלטה כבר בשלבים הראשונים, לחסוך כסף והחשוב מכל, למנוע ממבקש עוגמת נפש רבה מאד. בשל כך פניה בשלב מוקדם ככל האפשר לייעוץ מקצועי יכולה למנוע בעיות ואף לחסוך בזמן רב ובכסף.

לשיחת ייעוץ ללא עלות ניתן להשאיר פרטים כאן למטה בהמשך העמוד.