בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית חדשה יחסית, אשר הוקמה לאור מספרם ההולך וגדל של זרים הנכנסים לישראל למטרת תיירות, הגירה, עבודה, זוגיות, רפואה ועסקים. לאור הצורך ההולך וגדל בערכאה אשר תחום התמחותה הוא באזרחים זרים הוקם בית הדין לעררים בשנת 2014 וקיבל את סמכויותיו מכוח חוק הכניסה לישראל. ערכאה שיפוטית זאת מטפלת במגוון רחב של ענייני הגירה החל בבקשות לאיחוד משפחות וכלה בקורבנות חסר בבני אדם.
סמכות מקומית והיושבים בדין
כיום, פועל בית הדין לעררים בארבע מחוזות: בית הדין לעררים של מחוז דרום נמצא בבאר שבע, בית הדין של מחוז הצפון ממוקם בחיפה, בית הדין לעררים של מחוז ירושלים נמצא בעיר ירושלים ושל מחוז מרכז, ממוקם בעיר תל אביב. היושבים בדין בבית הדין לעררים אינם שופטים, אלא דיינים הממונים על ידי שר המשפטים. בכל תיק יושב דיין אחד השומע את טענות הצדדים ומכריע, כאשר הכרעותיו לא פעם הם בדיני נפשות של ממש.
סמכויות בית הדין לעררים
אחד המאפיינים הבולטים של בית הדין לעררים הוא מומחיותו ומקצועיותו בתחום המצומצם של דיני הגירה. בית הדין לעררים שאב את סמכותו מחוק הכניסה לישראל, אשר כולל קשת רחבה של אפשרויות כניסה ושהייה בישראל. בין אלה כניסה באשר תייר, שהות ארוכת טווח כתושב ארעי, אשרת עבודה בארץ לתקופה מוגבלת, תושבות ואף מתן אזרחות.
לתוך החוק האמור יצקה רשות האוכלוסין וההגירה שורה של נהלים המסדירים אפשרויות שונות לקבלת מעמד בישראל: בני זוג זרים לאזרחים ישראלים, קטינים נלווים לאזרח זר הנשוי לאזרח ישראלי, בקשות הומניטאריות בין היתר של ילדי עובדים זרים, אשרות עבודה בתחום ד, החקלאות, הבניין והמומחים הזרים, איחוד משפחות, בקשות מקלט, אשרות תייר ועוד ועוד.
כמו כן, בית הדין לעררים הוא המוסמך לדון בהחלטות רשות האוכלוסין וההגירה על גירוש מישראל של אזרחים זרים שהרשות קבעה לגביהם כי הם שוהים בארץ שלא כדין.
בית הדין לביקורת משמורת
בעניינם של השוהים שלא כדין בישראל חשוב להפריד בין בית הדין לעררים הדן בשאלת סיום שהותם בישראל ובין בית הדין לביקורת משמורת. בית דין זה שוהה בתחומי מתקן המשמורת 'גבעון' ודן בהחזקת של השוהים שלא כדין באותו מתקן.
כך למשל עובד זר לא חוקי אשר נתפס על ידי רשות האוכלוסין וההגירה יושם במתקן המשמורת. הרשות כמובן תבקש לסלקו מישראל ועד לסילוקו להחזיקו במתקן. בית הדין לביקורת משמורת יהיה אחראי על ביצוע בדיקות שיפוטיות של צווי משמורת שניתנו על ידי קצין ביקורת הגבולות ברשות האוכלוסין וההגירה.
חוק הכניסה לישראל כולל בתוכו את שני בתי הדין, ולעתים יהיה צורך בפניה לשניהם או לכרוך את ענייני המשמורת לתוך הערר על ההחלטה לסלוק את אותו עובד זר מישראל ולהגיש את שניהם לבית הדין לעררים. אנו נמליץ על פניה לעורך דין הגירה, הן בשל הצורך בהיכרות מעמיקה עם החוקים המנחים ועם הערכאות הייחודיות האלה, אך לא פחות מכך בשל מהות וחשיבות העניין.
ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים
על פסק דינו של בית הדין לעררים ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. הערעור יוגש על פי רוב בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.
גם על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהלים ניתן לערער. אך הפעם יהיה צורך בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.