כשבני זוג מגיעים לבית-דין לעררים

בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית ייחודית העוסקת בכל העניינים הקשורים בחוק הכניסה לישראל.

בין שלל העניינים הללו גם הסדרת מעמדם של בני זוג זרים לאזרחים ישראלים בארץ.

על מנת להסדיר מעמדו של בן זוג זר נדרשים בני הזוג לפנות ללשכות רשות האוכלוסין וההגירה, להגיש מסמכים רבים המעידים על כנות הקשר בין בני הזוג וכן על מרכז חיים בישראל.

עוד נדרש להגיש מסמכי מקור ממדינת מוצאו של בן הזוג הזר.

לאחר הגשת מלוא המסמכים נערך לבני הזוג ראיון לבחינת כנות הקשר ובסיום הליך הבדיקה מתקבלת החלטה. ההחלטה יכולה להיות לאשר את הבקשה, היא יכולה להיות לדחות אותה וכן יכולה לאשרה בתנאים כגון הפקדת ערבות. לעתים יכולה רשות האוכלוסין וההגירה אף לא לקבל החלטה משך חודשים ארוכים מאד.

בכל אחת מהאפשרויות ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים. נסקור חלק מהמקרים בהם טיפל משרדנו וכן את ההליך המתנהל בפני בית הדין.

הערר הפנימי

בני זוג אשר הגישו בקשה להסדרת מעמדם וזו נדחתה רשאים להגיש ערר פנימי לבעל תפקיד בכיר יותר בלשכה אשר קיבלה את ההחלטה או במטה הרשות.

את הערר יש להגיש בתוך 21 יום ממועד קבלת ההחלטה ולפרט בו את כל הטענות העובדתיות והמשפטיות.

ככל שנדחה אף הערר הפנימי ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים.

ערר לבית הדין לעררים

יש להגיש בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה בערר הפנימי. את הערר יש לתמוך בתצהיר תמיכה הן של בן הזוג הישראלי והן של בן הזוג הזר, אף אם הוא נמצא מחוץ לישראל.

יש לצרף את מלוא המסמכים הרלוונטיים ולפרט את הטענות, הן העובדתיות והן המשפטיות.

דיון בערר יתקיים בפני דן יחיד, אשר לו גם היכולת לפסוק על בסיס כתבי הטענות וללא דיון.

לקריאה נוספת על ההליך בבית הדין לעררים – לחץ כאן.

על פסק דין בערר ניתן לערור בזכות לבית המשפט לעניינים מנהליים בתוך 45 ימים.

ומה קורה עם משרד הפנים לא נותן החלטה?

החובה של רשות האוכלוסין וההגירה היא לנהוג בסבירות בבחינתה את הבקשות המוגשות אליה, וכבר נקבע כי סבירות משמעותה גם תוך פרק זמן סביר.

לכן אי קבלת החלטה מאפשרת הגשת ערר לבית הדין לעררים. על פי רוב לאחר הגשת הערר תקבל הרשות החלטה לגופה של בקשה. וההליך בהחלט מקדם את התיק. יחד עם זאת, מיד עם קבלת ההחלטה יגמר ההליך וככל שההחלטה היא שלילית יהיה צורך להגיש הליך נוסף כנגד ההחלטה החדשה.

דחו אותנו על פער גילאים

בין יוסי ואשתו פער של 21 שנים. על הבסיס הזה לצד נימוקים נוספים נדחתה בקשתם. בית הדין לעררים השיב את התיק לבחינה מחודשת ברשות האוכלוסין וקבע כי מדובר בשיקול זר, כלומר שפער גילאים אינו סיבה עניינית המאפשרת דחיית בקשה.

נדחנו כי יש בינינו הפרדה רכושית מלאה

קובי היה נשוי כבר פעם אחת. יש לו ילדים בגירים שכבר יצאו מהבית. אחרי שהתחתן עם סופי הגישו בקשה להסדרת מעמדה. בקשתם נדחתה מאחר שבני הזוג החליטו שלא לאחד חשבונות, שלא לקנות יחד נכסים ולהתנהל מבחינה רכושית בנפרד. "הם כתבו שאנחנו כמו שותפים!" הוא אמר לי בפגישת הייעוץ.

בבית הדין לעררים הצגנו את שלל הראיות לכך שמדובר בזוג אמיתי וכן, אשר מסיבותיו שלו מתנהל רכושית בנפרד. התיק הושב לבחינת כלל הראיות "פרט לנושאים הרכושיים" כך נכתב בפסק הדין.

הפסיקה הזו תואמת את ההלכה שנתקבעה – בני זוג רשאים לעצב את חייהם לפי בחירתם ולא ניתן לפסול את בקשתם רק מאחר שכהרבה מאד זוגות אחרים החליטו להתנהל בחשבונות נפרדים.

סורבנו על רקע נסיבות כניסתה של אשתי לישראל

מילי נכנסה לארץ באוטובוס תיירים. היא פגשה את חיים שאיתו ניהלה קשר רומנטי עוד לפני שהגיעה לארץ ועזבה את הקבוצה. משרד הפנים דחה את בקשתם עוד לפני שבחן אותה. הוא דרש את יציאתה של מילי חזרה למולדתה והבהיר שלא ידון בבקשה אלא לאחר שתצא מהארץ.

בבית הדין לעררים ועוד לפני דיון בעניין החליטה הלשכה המשפטית של הרשות להשיב את העניין לבדיקת מערכת היחסים בנפרד מאופן הכניסה לישראל.

אכן, חשוב לפעול בהתאם לנוהל וככל ששוהה בן הזוג הזר בחו"ל להזמינו באופן מסודר טרם כניסתו. אך פסיקת בית המשפט העליון מבהירה כי אין לדרוש מבן זוג השוהה בישראל, אפילו אם הוא שוהה שלא כדין לצאת מהארץ לצורך בחינת הבקשה.

קיבלנו סירוב בשל סתירות בראיון

אין ספור זוגות לאורך השנים נדחו בשלבים שונים של ההליך על סתירות שעלו בראיונות משרד הפנים. חלקם סורבו בטרם תחילתו של ההליך, חלקם בראיון הסיום וחלק באחת מן ההארכות במהלכו.

בעניין זה נקבע פעמים רבות: הראיון הוא כלי להבנת התשתית העובדתית בבסיס הבקשה, אך הוא אינו כלי בלעדי. פרט לראיון ישנן ראיות רבות המוגשות לרשות ואשר על הרשות לבחון בטרם היא מקבלת החלטה. בנוסף עומדים לרשותו של משרד הפנים כלים נוספים ובינהם שיחה טלפונית עם ממליצי בני הזוג ואפילו ביקור בית.

בנוסף לאלה נקבע כי גם את תשובותיהם של בני הזוג לאורך הראיון יש לאזן, כאשר אין לראות בסתירות חזות הכל, אלא לבחון אף את התשובות התואמות.

בסיכומו של עניין – סתירות עלולות להיות גם אצל בני זוג אמיתיים וותיקים. אך אין די בתשובה לא תואמת כזאת או אחרת בכדי להפסיק קשר זוגי. החלטה כזאת על הפסקת הליך צריכה להיות פרי שקלול של כלל החומר שהוגש אל התיק.

נסכם

הפסקת הליך של בני זוג יכולה להיות משלל נימוקים וסיבות. חלקן ענייניות וחלקן מהוות שיקולים זרים. במסגרת ערר לבית הדין לעררים בעניינם של בני זוג יש לבחון את אופן קבלת ההחלטה, את ההליך שבוצע לפניה, את סבירותה, את השיקולים שנשקלו ולא פחות מכך אלה שלא נשקלו.

מדינת ישראל מכירה בזכות היסוד של האזרח הישראלי לחיי משפחה, ואת מלוא השיקולים הרלוונטים יש לשקול לאור זאת.

הגשתם בקשה לרשות האוכלוסין ונדחתם? בואו נדבר. השאירו פרטים בתחתית העמוד לשיחת ייעוץ ללא התחייבות.