בקשה הומניטרית

אילו מקרים ניתן להגיש כבקשות הומניטריות

נוהל משרד הפנים אינו מפרט את התנאים להגשת בקשה הומניטרית, ולכן המקרים הם מגוונים מאד. 

מטרת הגשת בקשה הומניטרית היא הסדרת מעמד בישראל לפרק זמן ארוך או קצר, בהינתן סיבה מיוחדת המצריכה את הישארותם של אזרחים זרים בישראל דווקא. בין המצבים הללו עשויים להכלל מקרים של בעיות בריאות קשות, מצוקה נפשית קיצונית, מתן מעמד לילדי עובדים זרים בעלי מורכבות מיוחדת המצריכה את השארותם בישראל או אפילו מקרים של איחוד משפחות כאשר האזרח הזר אינו זכאי למעמד משום נוהל אחר. 

זוהי אינה רשימה סגורה וישנם מקרים נוספים אחרים אשר ניתן להגיש בעניינים בקשה הומניטרית. 

איך מגישים בקשה הומניטרית?

על מנת להגיש בקשה יש להגיע באופן אישי לאחת מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה, בהתאם למקום המגורים של האזרח הזר המגיש את הבקשה. 

טרם ההגעה יש לוודא כי המבקש מחזיק בדרכון תקף לשנתיים קדימה. ככל שאין דרכון וגם לא ניתן להנפיק דרכון חדש יש לצרף מכתב הסבר ותצהיר חתום בידי עו"ד. 

כמו כן נדרש לצרף לבקשה את הטופס הרלוונטי, מסמכים התומכים בטענות המועלות בבקשה, מסמכים המוכיחים את מקום המגורים העדכני של המבקש ותמונת פספורט שלו.  

ככל שהבקשה אינה נתמכת בראיות ומסמכים היא עלולה להדחות על הסף ולכן מומלץ להתייעץ לפני ההגשה ולוודא שמגישים את כלל המסמכים הנדרשים. 

הליך הטיפול בבקשה הומניטרית

כפי שאמרנו, את הבקשה יש להגיש באחת מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה בהתאם למקום המגורים. שימו לב: לשכות רבות דורשות הזמנת תור להגשת הבקשה מראש.

בפגישה הראשונה יש להגיש את הבקשה בצירוף המסמכים התומכים והטופס. לאחר קליטתה וככל שהיא עומדת בדרישות ובתנאים תקבע פגישה נוספת ובא יערך ראיון למבקש. 

לאחר מכן עוברת הבקשה לראש דסק הומניטרי ברשות האוכלוסין וההגירה.

מרבית הבקשות ידחו בשלב זה.
אך שימו לב! גם אם נדחתה בקשתכם ניתן להגיש ערר פנימי על ההחלטה וכן ערר לבית הדין לעררים עליו ניתן לקרוא בקישור הבא. 

אם עברה הבקשה את ראש הדסק היא תועבר לעיונה של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים.   

דחייה על הסף של בקשה הומניטרית

אך לא כל הבקשות יעברו את ההליך המלא וחלקן תדחנה על הסף. הרשות תהיה זכאית לדחות על הסף בקשות הומניטריות ככל שהמבקש הסתנן לישראל. כלומר אם נכנס לארץ דרך גבול יבשתי ולא דרך מעברי הגבול המורשים או נתב"ג. סיבה נוספת אפשרית לדחייה על הסף היא אם מדובר בבקשת סרק או בקשה שאינה כוללת הוכחות לנטען בה. 

גם על דחייה כזאת ניתן להגיש ערר. 

איך מוכיחים בקשה הומניטרית?

התשובה לשאלה זאת תלויה בסיבה להגשתה של הבקשה: 

אם מדובר בבקשה שסיבותיה רפואיות, רצוי להגיש חוות דעת ודו"חות רפואיים. 

אם מדובר בבקשה הקשורה בילדי עובדים זרים ניתן להוסיף מכתבי מורים וחברים, תעודות או כל מסמך המוכיח את הסיבה בגינה מוגשת הבקשה. 

אם מדובר בבקשה להסדרת מעמדו של הורה זר לקטין ישראלי למשל ניתן לצרף חוות דעת של עובד סוציאלי, פסק דין של בית משפט לענייני משפחה, פירוט שיחות או כל תכתובת אחרת. 

ניתן לצרף כמובן גם תיעוד פיננסי, מכתבי בני משפחה, תמונות ועוד מסמכים המציירים תמונה חיה של מצבו של המבקש, ומציגים באופן משכנע את הטעם להסדרת מעמדו בישראל. מאחר שאי צירוף מסמכים מספיקים עלולה להוביל לדחיית בקשה על הסף נמליץ להשקיע מחשבה ומאמץ באיסוף כלל המסמכים הרלוונטיים וכן להיוועץ טרם הגשת הבקשה. 

ערעור על דחיית בקשה הומניטרית

רוב רובן של הבקשות ההומניטריות המוגשות היום בישראל נדחות, אם על הסף, אם על ידי ראש דסק הומניטרי ואם על ידי הוועדה לגופו של עניין. 

אולם במרוצת השנים גיבשו בתי המשפט השונים כללים המנחים את רשות האוכלוסין וההגירה כיצד עליה לבחון את הבקשות ההומניטריות המובאות לפתחה. 

על החלטת דחייה ניתן לערור. ערר ראשון יש להגיש כערר פנימי לבעל תפקיד גבוה יותר ברשות האוכלוסין וההגירה מבעל התפקיד שקיבל את החלטת הדחייה.

ככל שנדחה הערר הפנימי, ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים. שימו לב: לבית הדין לעררים לא ניתן לצרף ראיות חדשות, אלא לאחר קבלת רשות מבית הדין, וגם מטעם זה רצוי להיוועץ לפני הגשת הבקשה והמסמכים למשרד הפנים.

גם על פסק דינו של בית הדין לעררים ניתן להגיש ערעור, אשר יוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים. על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. 

מורכבות הבקשות ההומניטריות

בקשות הומניטריות הן בקשות מורכבות מכמה סיבות. ראשית, עלול הליך הגשת הבקשה להיות כרוך גם בהליכים של האזרח הזר מול רשויות האכיפה. כך למשל אזרחים זרים רבים מגישים את בקשתם רק לאחר שנתפסו על ידי משטרת ההגירה. במקרים כאלה נמליץ על ייצוג על ידי עורך דין אשר מכיר היטב את שני ההליכים ומסוגל לייצג את האזרח הזר גם בפני בית הדין לביקורת משמורת ובית הדין לעררים על מנת למנוע את הרחקתו של האזרח הזר עד לדיון בבקשה. 

סיבה נוספת למורכבות היא הדרישה להצגת דרכון בר תוקף לשנתיים. אזרחים זרים השוהים בישראל זמן רב עלולים שלא להחזיק בדרכון תקף או להתקשות בהנפקת דרכון חדש בשגרירות מדינתם. ישנם גם מקרים חריגים בהם לא מחזיק המבקש באזרחות של אף מדינה אחרת ואינו יכול להנפיק דרכון כלל. 

המורכבות השלישית היא בשאלה אילו מסמכים כדאי לצרף לבקשה על מנת שתתקבל. והחלטה בעניין זה תלויה בנסיבות וטעמיו של כל מקרה ומקרה. 

לסיכום נחזור ונבהיר כי כיום מרבית הבקשות ההומניטריות נדחות על הסף, על ידי ראש הדסק או על ידי הוועדה. אך לא תמיד החלטות הדחייה מביאות בחשבון את כלל המסמכים והשיקולים, את הפסיקה המנחה של בתי המשפט, את הנימוקים המשפטיים והעובדתיים של הבקשה או את כללי המשפט המנהלי.