מבקשי מקלט הם אזרחים זרים אשר הגישו בקשה לקבל מעמד של "פליט" בישראל עקב סכנה הנשקפת להם בארצם. מרגע שהמבקש הגיש בקשת מקלט לרשות האוכלוסין וההגירה ועד שמתקבלת הכרעה בעניין, הוא נחשב מבקש מקלט. בזמן הדיון בבקשתם של מבקשי המקלט ועד להכרעה, ישראל נמנעת מלגרשם וזאת מחשש לסכנת חיים ורדיפה במדינת אזרחותם.
נכון לשנת 2023 נמצאים בישראל כ- 23,587 מבקשי מקלט, רובם מאריתראה או מסודאן.
מה ההבדל בין מבקש מקלט לפליט?
מבקש מקלט הוא מי שהגיש בקשת מקלט לרשויות בישראל ובקשתו עודנה נבחנת. פליט להבדיל, הוא אדם שהתחיל כמבקש מקלט, ובקשתו אושרה עקב עמידה בקריטריונים המפורטים באמנת הפליטים. אדם אשר קיבל מעמד של פליט זוכה לזכויות רבות כגון זכויות כלכליות חברתיות, חינוכיות, רפואיות ועוד.
בישראל, אחוז מבקשי המקלט שזוכים בסופו של ההליך לסטטוס של פליט הוא קטן ביותר, אך גם לאורך הליך הבדיקה זכאים מבקשי המקלט לזכויות שונות.
מהו תהליך הגשת בקשת מקלט?
כדי לפתוח בהגשת בקשת מקלט, על מבקש המקלט להגיש בקשה מקוונת באתר הרשות לאוכלוסין והגירה בתוך שנה מיום כניסתו לישראל. עליו לוודא שקיבל אישור לשליחת הטופס במייל חוזר. בנסיבות מיוחדות ותוך הצגת ראיות לפחד מבוסס היטב תתאפשר בחינת בקשה למקלט אף אם היא הוגשה למעלה משנה לאחר הכניסה לארץ, אך אנו נמליץ שלא להתעכב בהגשת הבקשה.
בהמשך, לאחר בחינת בקשתו של מבקש המקלט, הוא יזומן להתייצבות בפני ממונה ביקורת הגבולות במתקן אכיפה מתאים לצורך רישום ביקורת גבולות. בשלב זה יילקחו ממנו פרטי התקשרות מלאים, פרטים מזהים כולל אמצעי זיהוי ביומטריים ותצלום.
בשלב השלישי יזומן המבקש לראיון אשר יצולם ויתועד בפרוטוקול וילווה במתורגמן בשפה המוכרת למבקש.
לאחר ראיון זה, אשר הזימון אליו אורך לעתים מספר שנים תקבל יחידת ה-RSD המטפלת בבקשות המקלט החלטה אם לדחות את הבקשה על הסף, להעבירה לדיון מהיר או מקוצר או האם לקדמה לוועדה המיוחדת.
מדוע שבקשת המקלט תדחה עוד לפני בחינתה לעומק?
עוד בשלבי הריאיון והרישום ישנן עילות לדחיית בקשת המקלט על הסף. בקשה תדחה על הסף אם חלפה מעל שנה ממועד כניסת המבקש לישראל ועד להגשת הבקשה ולא ניתנו טעמים מבוססים לדיחוי בהגשה, או אם עולה שהמבקש אינו מי שהוא טוען שהוא. כמו כן, הבקשה תדחה על הסף ככל שטענות המבקש בריאיון לא מבוססות או אינן עונות על ההגדרה שבאמנת הפליטים.
בחינת הבקשה
לאחר שהמבקש סיים את השלבים המוקדמים הבקשה תבחן באחת משלושה דרכים- סדר דין מהיר, סדר דין מקוצר או דיון בוועדה. לאורך הזמן הזה הסטטוס של המבקש הינו עדיין "מבקש מקלט" וככזה לא יוחזר לארצו בה ייתכן ונשקפת לו סכנה.
בקשה תיבחן בסדר דין מהיר אם המבקש משתייך למדינה אשר לגביה יש חוות דעת מקצועית שהיא בטוחה לחזרה. במצב זה יבדק האם ישנן נסיבות פרטניות ואישיות אשר אינן נוגעות למצב הכללי במדינה. ככל שלא, הבקשה תידחה.
בחינת בקשה בסדר דין מקוצר נעשית כאשר עלה בריאיון שהמבקש לא אמין או שטענותיו חסרות בסיס או שהפחד שנטען לו אינו מבוסס.
דיון בוועדה יערך מקום בו עברה הבקשה את כלל השלבים שתוארו ולא נפסלה בדיון מהיר או מקוצר. לאחר הדיון המלצת הוועדה תועבר לשר הפנים לצורך קבלת החלטה.
מסירת ההחלטה
על הרשות למסור החלטה מפורטת ככל הניתן למבקש המקלט בסוף התהליך. ההחלטה תפרט גם את המועד בו על מבקש המקלט לעזוב את ישראל: בין 7 ל- 30 יום.
אם הבקשה אושרה, יזכה המבקש לסטטוס "פליט" ולזכויות המפורטות באמנת הפליטים.
מה אפשר לעשות כאשר בקשת מקלט נדחית?
באפשרותו של המבקש להגיש ערר על ההחלטה בבית הדין לעררים וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. אך שימו לב, אם נדרשתם לצאת מישראל לפני שחלפו 30 יום, יש להזדרז ולהגיש את הערר עד למועד בו צריך היה מבקש המקלט לצאת מהארץ.
נסיים ונזכיר: מדינת ישראל אינה נוהגת לאשר בקשות מקלט לעתים קרובות. בקשות מקלט אורכות פעמים רבות שנים, בהן שוהה מבקש המקלט בסטטוס זמני. אך יש למבקש המקלט גם זכויות בהליך זה. לאורך כל הליך בקשת המקלט זכאי המבקש לליווי של עורך דין, אשר יכול לוודא שלא נעשה לו עוול בשלבי הבקשה, ובראיונות, לסייע לו באיסוף המסמכים וההוכחות השונות, ובכך להגדיל את סיכוי הצלחת הבקשה.
כמו כן, גם במידה והבקשה מסורבת, יוכל לסייע עורך הדין בהגשת ערר לבית הדין לעררים ולבחון כיצד התנהל הליך בקשת המקלט והאם כלל הפרטים נבחנו כראוי.