ישנם שני סוגים של ועדות הומניטאריות במשרד הפנים.
האחת מטפלת בבקשות הומניטריות בעניינם של עובדים זרים בתחום הסיעוד. השניה היא ועדה הומניטארית כללית הדנה בבקשות מסיבות שונות של אזרחים זרים השוהים בישראל ואשר מטעמים מיוחדים מבקשים להסדיר את מעמדם בארץ.
ועדה הומניטרית בענף הסיעוד
עבודתם של עובדים זרים המגיעים לעבוד בישראל בתחום הסיעוד מוגבלת ל- 63 חודשים בלבד. אך החוק מאפשר הארכה מעבר לתקופה הזאת מטעמים הומניטריים חריגים או אם המטפל נמצא אצל אותו מטופל וסועד אותו ברצף, שאז הוא יכול להשאר לצידו עד 120.
למרבה הצער מרבית הבקשות המוגשות כלל אינן מגיעות לשולחן הועדה ונפסלות קודם לכן, כיוון שעל מנת להגיע לועדה ההומניטרית בענף הסיעוד יש לעמוד בתנאים רבים ונוקשים הקבועים בחוק. הבקשות המגיעות לשלוחן הועדה נדונות ואז מוחלט האם להאריך את אשרתו של המטפל לעוד מטופל אחד, או שאין טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
מה הם תנאי הסף עבור גישה לועדה ההומניטרית לעובדים זרים בסיעוד?
כדי להגיש בקשת ועדה הומניטרית, על מטופלים מעל גיל פרישה לעמוד במספר תנאי סף וביניהם:
- למטופל היתר תקף להעסקת עובד זר בענף הסיעוד
- העובד הזר נכנס לישראל באמצעות רישיון שהייה ועבודה מסוג ב/1בענף הסיעוד
- חלפו לפחות 63 חודשים מיום כניסתו של העובד הזר לישראל וטרם חלפו 8 שנים
- לא הוענקה ויזה הומניטרית קודמת בעניינו של העובד הזר
- העובד הזר הועסק לפחות 24 חודשים ברצף אצל מטופל סיעודי מסוים לפני שהגיש את הבקשה
- העובד הזר סיים את העסקתו החוקית האחרונה בישראל עקב פטירת המטופל או מעברו למוסד סיעודי
- במועד הגשת הבקשה טרם חלפו 90 ימים מיום סיום העסקתו החוקית של העובד הזר המבוקש. תנאי זה גמיש מעט אם נסיבות המצדיקות זאת.
בעבור מטופלים סיעודיים מתחת לגיל פרישה הזכאים לקצבת שירותים מיוחדים מביטוח לאומי בשיעור של 188%, ישנם תנאי סף מקלים. כל שנדרש ממטופלים אלה הוא היתר העסקה בתוקף, לוודא שכניסת העובד הזר לישראל הייתה באשרת שהייה ועבודה מסוג ב/1, שחלפו 63 חודשים מיום כניסת העובד הזר לישראל ולא יותר מ- 13 שנים, ושטרם חלפו 150 ימים מיום סיום העסקתו החוקית של העובד הזר.
איך עובדים זרים מגישים בקשה כדי להגיע אל ועדה הומניטרית?
אם המטופל עונה על תנאי הסף, עליו להגיש טופס בקשה עבור ועדה הומניטרית בצירוף המסמכים הבאים:
- חוות דעת מנומקת חתומה על ידי רופא או עובד סוציאלי הקובעת כי ישנם טעמים הומניטריים חריגים הקשורים למורכבות הטיפול הסיעודי הנדרש למטופל, או לנסיבות אישיות אחרות של המטופל.
- אישור רפואי המפרט את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ואת התרופות שהוא נוטל.
- טופס ויתור על סודיות רפואית חתום על ידי המטופל או אפוטרופוס.
- צו מינוי אפוטרופוס (אם יש).
- מכתב של המטופל הסיעודי או בן משפחתו המפרט את הנסיבות ההומניטריות החריגות והצורך בעובד הזר נשוא הבקשה.
- תצהיר של העובד הזר בשפה המוכרת לו לפיו הוא מסכים להגשת הבקשה, מבין את משמעותה ומתכוון לעבוד רק אצל המטופל שהגיש את הבקשה.
- טופס הבקשה.
את הבקשה ניתן להגיש באופן אישי, בדואר רשום, על ידי הלשכה הפרטית או על ידי עורך דין.
אם הבקשה עומדת בכל תנאי החוק תשקול ועדה הומניטרית את כל הטעמים ההומניטריים שבבסיס הבקשה כמו מורכבות הטיפול הנדרש, הקשר בין המטופל לבין העובד הזר, מצבו הרפואי של המטופל, גילו, מקום מגוריו, התמיכה המשפחתית שישנה או שאינה, וכן טעמים הומניטריים אחרים כעולה מחוות הדעת המקצועית אשר מצורפת לבקשה. כן תבחן ועדה הומניטרית המייעצת את העסקתיו הקודמות של העובד הזר בישראל, סיבות סיום העסקתו אצל כל מעסיק, עמידה בתנאי רישיונו, פעולות אכיפה שננקטו נגדו ובקשות להסדרת מעמד שהגיש
להרחבה ומידע נוסף לחצו כאן
ועדה הומניטרית נוהל כללי
ועדה הומניטרית שניה היא ועדה המקבלת אליה בקשות הומניטריות של אזרחים זרים, בין אם נכנסו לארץ כעובדים זרים ובין אם נכנסו כתיירים, בני זוג או מבקשי מקלט.
הועדה דנה בבקשות הומניטריות בעלות מאפיינים יחודיים ובודקת האם יש הצדקה להסדרת מעמד בישראל.
הנוהל המרכזי באמצעותו ניתן להגיש בקשות הוא נוהל הועדה ההומניטרית. אך אל הועדה יכולות להגיע בקשות מסוגים שונים ובאמצעות נהלים שונים נוהל הפסקת הליך מדורג הנקרא גם נוהל אלמנות, נוהל אלימות במשפחה, נוהל מצב חירום רפואי ועוד.
איך מגישים בקשה הומניטרית?
יש לקבוע תור בלשכת הרשות הקרובה למקום מגוריכם ולהגיע עם דרכון בתוקף לשנתיים וטופס הבקשה מלא.
כמו כן יש לצרף לבקשה מכתב הסבר מפורט אודות הטעמים ההומניטריים שעומדים בבסיס הבקשה ואסמכתאות לאותם טעמים.
עוד יש לצרף תמונת פספורט, תעודת לידה ותעודת יושר לכל מבקש מעל גיל 14. על התעודות להיות מקוריות, מאומתות ועדכניות ממדינת המוצא.
שלבי הדיון בבקשה ההומניטרית
את הבקשה מגישים בלשכת הרשות. לאחר בדיקת מלוא המסמכים שהוגשו, יכול ראש הצוות בלשכה לדחות את הבקשה על הסף אם היא אינה מבוססת, אינה מעלה טעמים הומניטריים, אם המבקש הסתנן לישראל או אם הגיש כבר בקשה דומה שנדחתה.
אם לא נדחתה הבקשה ייקבע ראיון למבקש. מדובר בראיון שיש בו כדי לבסס את הטעמים ההומניטריים שבבקשה.
לאחר הראיון עוברת הבקשה לראש דסק הומניטרי במטה רשות האוכלוסין וההגירה. ראש הדסק בוחנת את הבקשות ומחליטה האם להעבירן אל הועדה, לדחותן כבר בשלב זה או להמליץ לאשר את הבקשה.
ועדה הומניטרית – הרכב הועדה
הועדה מורכבת מנציגי משרדי הממשלה השונים: משרד החוץ, הבריאות, הרווחה, המשטרה ונתיב. אל הועדה יכולים להצטרף גם בעלי תפקידים שונים ברשות. הועדה מתכנסת אחת לחודש ודנה בכ- 25 תיקים בכל פעם.
פרוטוקול הועדה מועבר אל מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה והוא לבסוף מכריע בבקשה.
מה ניתן לעשות אם בקשה הומניטרית נדחית?
הן על החלטת הועדה ההומניטרית והן על החלטת הועדה ההומניטרית בסיעוד ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים, וזאת בתוך 30 יום מהיום בו התקבלה ההחלטה אצל המבקש.
לסיכום
עקב עומס הבקשות המונחות על שולחנן של שתי הועדות, רשות האוכלוסין וההגירה הוסיפה עם השנים עוד ועוד חסמים מפני הגשת בקשות הומניטריות.
העניין מצריך היום ידע מעמיק בדרישות הנהלים השונים והיכרות עם אופי ושלבי עבודתן של הועדות.
בקשה לא נכונה, או לא מאומתת מספיק תוביל לשלילת הבקשה ולהליכים משפטיים מיותרים.
אני מזמינה אתכם ליצור קשר כאן או להשאיר פרטים בתחתית העמוד לשיחת התייעצות ללא התחייבות.